בקרת כניסה בכספות 

בקרת כניסה בכספות

את המידע הסודי ביותר, דברי הערך והנכסים היקרים ביותר מחזיקים חברות וארגונים בכספות כבדות משקל ועבות דופן. פעמים רבות האיום המרכזי אינו בפריצה פיזית של הכספת והמנעולים שלה אלא בפריצה שקטה שלה.

כיצד נעולות כספות

במרבית הכספות בהן נעשה שימוש במגזר העסקי מצויים שני מנגנוני נעילה בריחיים, האחד על פי רוב הינו מנעול קומבינציה (מכני או דיגיטלי) אשר נפתח על ידי קוד מספרי והשני הינו מנגנון מכני רגיל הננעל ונפתח באמצעות מפתח רגיל אותו אנו מכירים בשם "מפתח כספת".

שני המנגנונים נפרדים ובלתי תלויים זה בזה כך שעל מנת לפתוח את הכספת יש צורך בשילוב של ידיעת הקומבינציה המספרית והחזקת המפתח המתאים.

כספות אלו הינן הנפוצות ביותר בשוק ואינן מצוידות במנגנון בקרת כניסה כלשהו.

כספות חדשות יותר מצוידות במנגנון פתיחה בעל אמצעי זיהוי ביומטריים, כרטיסים מגנטים או כרטיסי קירבה (פרוקסימיטי) המאפשר בקרת כניסה טובה.

האיום

פריצה פיזית לתוך הכספת על ידי קידוח, ריתוך וכיו"ב הינה איום תמידי אולם לא נעסוק בו במאמר זה. איום משמעותי אחר הינו פריצה שקטה של הכספת על ידי גורמים מתוך או מחוץ לארגון. פריצה כזו מתבצעת על ידי פתיחת מנגנוני הנעילה של הכספת באופן "מסודר" כך שכמעט תמיד לא תשאיר אחריה ולו סימן קטן.

האיום הראשון הינו פתיחת הכספת על ידי גורמים שאינם מורשים לכך, כיצד הם יכולים לעשות זאת? כאמור, על מנת לפתוח את מרבית הכספות יש צורך בידיעת הקוד המספרי והחזקת המפתח המתאים בלבד.

עבור חברות וארגונים קיים קושי בשמירה על דיסקרטיות הקודים הסודיים לאורך זמן - תחלופת עובדים, רישום הקוד הסודי על פתקים, שיתוף הקוד הסודי בעובדים שאינם מורשים לכך (מנהל המבקש ממזכירתו "שתוציא לו משהו מהכספת...") הן רק מקצת מהדרכים להשיג את הקוד המספרי. ניתן כמובן להחליף את הקוד הסודי מעת לעת אולם לרוב נדרשת לכך מעורבות של איש מקצוע ומרבית הארגונים אינם מודעים לכך או שאינם מייחסים לנושא חשיבות מספקת ולכן אינם עושים זאת בתדירות הנדרשת.

מאחר ומפתח הכספת הוא מפתח פשוט ניתן בקלות יחסית להעתיקו, בנוסף מפתחות אבודים עלולים למצוא את דרכם לידיים הלא נכונות. במרבית הארגונים אין מודעות מספקת לאובדן מפתחות, לא תמיד יודעים כלל בארגון שמפתח אבד וגם אם כן לא מחליפים את המנגנון המכני כפי שנדרש כאשר הדבר קורה.

איום שני הוא פתיחת הכספת והוצאת מידע או דברי ערך על ידי גורם מורשה לפתיחה אולם ללא הרשאה. נקודת תורפה הינה העדר מנגנון בקרת כניסה "אמיתי" המאפשר את הגבלת ימי ושעות הפתיחה של הכספת וכן רישום ותיעוד של כל פתיחה, נקודת תורפה זו מאפשרת לדוגמה לכל עובד המורשה לפתיחת הכספת לפתוח אותה מחוץ לשעות העבודה ולהוציא ממנה מידע מסווג, לצלם אותו ולהחזירו לכספת בלי שאף אחד אחר בארגון ידע מכך אי פעם. במידה ויש בארגון מספר בעלי הרשאה לפתיחת הכספת גם אם תגלו חוסרים בתכולת הכספת תתקשו לאתר את הגנב ולהוכיח את אשמתו.

הפתרון - בקרת כניסה

בשוק הכספות ומערכות המיגון והאבטחה מוצעות כספות עם מנגנוני זיהוי מתקדמים כמו זיהוי ביומטרי או כרטיסים מגנטיים/קירבה המאפשרים בקרת כניסה. בכספות קיימות ניתן לעיתים להחליף את מנגנון הקומבינציה במנגנון מתקדם כזה אולם מדובר בעלות גבוהה וכאמור פעולה זו אינה מתאפשרת תמיד.

חלופה אחרת הינה השארת מנגנון הקומבינציה על כנו והחלפת המנגנון המכני דווקא במנגנון נעילה אלקטרומכני המאפשר בקרת כניסה מלאה. מערכות אלו מאפשרות המרה פשוטה ומהירה יחסית של המנגנון המכני במנגנון הפועל מכנית בצורה זהה לזה הקיים אולם נפתח וננעל על ידי מפתחות אלקטרוניים בהם מוגדרות מראש הרשאות הפתיחה של העובד - האם הוא יכול לפתוח את הכספת, באילו ימים ובאילו שעות. בנוסף כל פעולת פתיחת כספת, בין אם היא מורשית ובין אם לא, מתועדת ונרשמת הן במנעול עצמו והן במפתח.

יכולת התיעוד תגרום לכל גורם לחשוב היטב קודם לפתיחת הכספת מאחר והוא משאיר אחריו עקבות. בעת איתור חוסרים בתכולת הכספת ניתן לצפות בנתוני הפתיחה והסגירה ולאתר מיידית את המשתמשים שפתחו אותה. כמו כן ניתן באופן שוטף לעקוב אחר דו"חות השימוש במנעולי הכספות בארגון ובמפתחות ולאתר פעולות מחשידות של המשתמשים השונים.

השימוש במערכת בקרת כניסה זו מצריך הן את ידיעת הקוד הסודי (במנגנון הקומבינציה הקיים) והן החזקת מפתח בעל הרשאות בתוקף. כך מאפשר המנגנון שליטה מלאה על מי פותח כל הכספת ומתי.